#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט. האם חוששים שגררה חולדה גבי חמץ וגבי מדורות הגוים?	"במשנה איתא בחמץ אין חוששים שמא גררה חולדה מבית לבית אבל אם רואים שגררה חוששים, וגבי מדורות הגוים איתא שבמקום שחזיר וחולדה יכולים להלך לא חישינן לנפלים.<p dir=""rtl"">ר' זירא אמר שבלחם משיירים ובבשר אין משיירים, ורבא אמר במדורות זה ספק וספק, מה שאין כן בחמץ שראינו שנטלה, ולכן אין ספק שגמרה הכל, מוציא מידי ודאי.</p><p dir=""rtl""></p>"	פסחים ט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט. האם אמרינן אין ספק מוציא מיד ודאי (חולדה בחמץ, חבר שהניח מגורה ושפחתו של מציק)?	"אם רואים חולדה שגררה חמץ צריך בדיקה, ואמר רבא שאין לתלות שאכלה את החמץ כמו שמצאנו במדורות הגוים, דאין ספק מוציא מידי ודאי (ור' זירא תירץ בענין אחר) <p dir=""rtl"">גבי חבר שמת והניח מגורה - אין צריך לעשר, אבל שם או דהוי ודאי וודאי שחזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן, או שספק וספק אולי הכניסו דרך מקום פטור.</p><p dir=""rtl"">גבי שפחתו של מציק - אימא ספק הפילה נפל, או ששם גם הוי ודאי, שבמקום שיש חולדה ודאי גוררת גם אם אינה אוכלת הכל מיד.</p>"	פסחים ט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט: כיצד תתישב המשנה 'אין חוששים שמא גררה חולדה' עם המשנה 'ומה שמשיר יניחנו בצנעה כדי שלא יהיה צריך בדיקה אחריו' (3)?	"אביי, בי&quot;ג שעדין הפת מרובה אין החולדה חוששת להשאיר ולכן אין חוששים, אבל בי&quot;ד שלא שכיח פת חוששת שיגמר לה ולכן משאירה.<p dir=""rtl"">רבא הקשה וכי חולדה נביאה, ולכן מפרש שמא תטול חולדה בפנינו, ותניא כוותיה.</p><p dir=""rtl"">רב מרי אמר גזירה שמא יניח עשר וימצא ט'.</p>"	פסחים ט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט: ט' ציבורין של מצה ואחד של חמץ ואתא עכבר ושקל, פירש ואתא עכבר ושקל, מה דינו (לרש&quot;י אי בעי בדיקה ולר&quot;י האם מותר באכילה) ולמה דומה?	הינו עשר חנויות ט' מוכרים בשר שחוטה ואחת בשר נבלה שאם לוקח מהחנות כל קבוע כמחצה למחצה ואסור, אבל אם פירש כל דפריש מרובא פריש.	פסחים ט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ט: שני צבורים אחד של חמץ ואחד של מצה, ושני בתים אחד בדוק ואחד אינו בדוק, ובאו שני עכברים ונטלו משניהם ואין יודעים להיכן הכניסו, מה דינו ולמה דומה?<p dir=""rtl"">ומה הדין בציבור אחד ועכבר אחד ושני בתים?</p>"	"שני צבורים - כמו שמצאנו כהאי גונא גבי תרומה, שאני אומר תרומה לתוך תרומה וחולין לתוך חולין, ה&quot;נ כיון דבביטול מדאורייתא סגי לענין דרבנן תלינן באני אומר לקולא.<p dir=""rtl"">ציבור אחד ועכבר אחד - הינו שני שבילים שאם באו לשאול בבת אחת שניהם טמאים, בזה אחר זה שניהם טהורים, בא לשאול עליו ועל חברו ר' יהודה טהר ור' יוסי טמא.</p>"	פסחים ט:		
